La meilleure façon de mourir…

La tradition juive n’a pas peur de la mort. Le Talmud affirme même dans le traité chabbat que « la générosité nous sauve de la mort ».

Notre relation à la mort est un révélateur de notre relation à la vie.

Notre cycle de 4 sessions a commencé la semaine dernière, nous aurons notre deuxième cours ce soir

Voici la feuille de source sur laquelle nous travaillerons.

Visite aux malades, souffrance et dignité.

Pour la télécharger, vous pouvez cliquer sur le lien suivant.

visite aux malades, souffrance et dignite

 

Gen. 18

1 Éternel se révéla à lui dans les plaines de Mamré, tandis qu’il était assis à l’entrée de sa tente, pendant la chaleur du jour.

וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.
Hachem lui apparut Pour rendre visite au malade (Sota 14a). Rabi ‘Hama bar ‘Hanina a enseigné : On était au troisième jour après la circoncision, et le Saint béni soit-Il lui est venu prendre de ses nouvelles (Baba Metsi‘a 86b).

 

וַיֵּרָא אֵלָיו. לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה אָמַר רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא יוֹם שְׁלִישִׁי לְמִילָתוֹ הָיָה וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ:
2 Comme il levait les yeux et regardait, il vit trois personnages debout près de lui. En les voyant, il courut à eux du seuil de la tente et se prosterna contre terre. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
Et voici trois hommes L’un pour annoncer la bonne nouvelle à Sara, un autre pour détruire Sedom, et un troisième pour guérir Avraham. Car le même messager n’est jamais chargé de deux missions différentes (Beréchith raba 50, 2). La preuve en est que, dans tout le présent chapitre, on parle d’eux au pluriel : « “ils” mangèrent » (verset 8), « “ils” lui dirent » (verset 9). Il est écrit, en revanche, à propos de la bonne nouvelle : « “je” reviendrai vers toi » (verset 10), et au sujet de la destruction de Sedom : « car “je” ne pourrai rien faire avant que tu n’y sois arrivé » (infra 19, 22). Quant à Rafael qui a guéri Avraham, il s’en est allé pour sauver Lot, ainsi qu’il est écrit : « lorsqu’ils les eurent conduits dehors, il lui dit : sauve ta vie ». D’où il résulte que c’est le même ange qui les a sauvés, [la mission de guérir et celle de sauver étant de même nature] (Beréchith raba 50).

 

וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. אֶחָד לְבַשֵּׂר אֶת שָׂרָה וְאֶחָד לַהֲפוֹךְ אֶת סְדוֹם וְאֶחָד לְרַפְּאוֹת אֶת אַבְרָהָם שֶׁאֵין מַלְאָךְ אֶחָד עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּת תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן כָּל הַפָּרָשָׁה הוּא מַזְכִּירָן בְּלָשׁוֹן רַבִּים וַיֹּאכְלוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו. וּבַבְּשׂוֹרָה נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ וּבַהֲפִיכַת סְדוֹם הוּא אוֹמֵר כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבִלְתִּי הָפְכִּי. וּרְפָאֵל שֶׁרִפֵּא אֶת אַבְרָהָם הָלַךְ מִשָּׁם לְהַצִּיל אֶת לוֹט הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אוֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ לָמַדְתָּ שֶׁהָאֶחָד הָיָה מַצִּיל:
Midrach rabba 49 :4

Car je le connais du fait qu’il ordonnera… Rabbi Youdan au nom de Rabbi Aleksandria : c’est le soin. Et les sages disent : c’est la visite aux malades.

 

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה (בראשית יח, יט), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זוֹ הוֹבְרָיָא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים.
Gen. 48 :1

1 II arriva, après ces faits, qu’on dit à Joseph: « Ton père est malade. » Et il partit emmenant ses deux fils, Manassé et Éphraïm.

ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את-שני בניו עמו את-מנשה ואת-אפרים, ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על-המטה
Exode 18

20 notifie-leur également les lois et les doctrines, instruis-les de la voie qu’ils ont à suivre et de la conduite qu’ils doivent tenir.

כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן
Baba Métsia 30b

Qu’ils doivent tenir : c’est la visite aux malades

 

ילכו – זה ביקור חולים
Vayikra rabba 34 :1

Ainsi que l’a dit Rav houna : Chaque personne qui rend visite au malade on lui enlève un soixantième de sa maladie.

 

דאמר רב הונא כל מי שמבקר את החולה פוחתים לו אחד מששים בחוליו
Taanit 21a

On a dit à propos de NaHoum ich gam zo qu’il était aveugle de ses deux yeux, infirme de ses deux mains et de ses deux pieds et tout son corps était envahi de plaies et il était allongé dans une maison chancelante et son lit était posé sur des récipients d’eau pour que les fourmis ne montent pas sur lui.

Il arriva que se élèves voulurent déplacer son lit puis les ustensiles il leur a dit : « mes enfants, évacuez d’abord les ustensiles et après cela mon lit, car vous êtes assurés que tant que je me tiens dans la maison, elle ne s’écroule pas. Ils ont déplacé les ustensiles et ensuite ils ont dégagé son lit et la maison s’est écroulée. Ses élèves lui ont dit : Mais comment se fait-il que tu es un juste parfait et que es dans cet état ?

Il leur dit : « Mes enfants, je me le suis causé à moi-même. Car il m’arriva d’être en chemin vers la maison de mon beau-frère et j’avais une cargaison de trois ânes l’un de nourriture et l’un de boisson et l’un de douceurs. Un pauvre est venu et il s’est tenu sur mon chemin et m’a dit : « rabbi, nourris-moi ». Je lui ai dit : attends, je descends de l’âne. Je n’ai pas eu le temps de descendre de l’âne et son âme est sortie. Je suis allés et je suis tombé sur mon visage et j’ai dit, « Que mes yeux qui n’ont pas eu pitié de tes yeux deviennent aveugles, que mes mais qui n’ont pas eu pitié de tes mains soient arrachées, que mes pieds qui n’ont pas eu pitié de tes pieds se coupent » et ma conscience ne s’est pas refroidie jusqu’à ce que je dise « que tout mon corps soit plein de plaies ».

Ils lui ont dit : « Oï pour nous qui te voyons ainsi » Il leur dit : « Oï pour moi si vous ne me voyiez pas ainsi »

 אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו, גידם משתי ידיו, קיטע משתי רגליו וכל גופו מלא שחין, והיה מוטל בבית רעוע ורגלי מטתו מונחין בספלין של מים כדי שלא יעלו עליו נמלים.

פעם אחת [הייתה מטתו מונחת בבית רעוע] בקשו תלמידיו לפנות מטתו ואחר-כך לפנות את הכלים. אמר להם: ‘בניי, פנו את הכלים ואחר-כך פנו את מטתי, שמובטח לכם שכל זמן שאני בבית אין הבית נופל’. פינו את הכלים ואחר כך פינו את מטתו ונפל הבית. אמרו לו תלמידיו: ‘רבי, וכי מאחר שצדיק גמור אתה למה עלתה לך כך’?

אמר להם: ‘בניי, אני גרמתי לעצמי. שפעם אחת הייתי מהלך בדרך לבית חמי והיה עמי משוי שלושה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים. בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי: ‘רבי פרנסני’. אמרתי לו: ‘המתן עד שאפרוק מן החמור’. לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצתה נשמתו. הלכתי ונפלתי על פניו ואמרתי ‘עיני שלא חסו על עיניך יסומו, ידיי שלא חסו על ידיך יתגדמו, רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו’, ולא נתקררה דעתי עד שאמרתי ‘כל גופי יהא מלא שחין’ ‘. אמרו לו: ‘אוי לנו שראינוך בכך!’. אמר להם: ‘אוי לי אם לא ראיתוני בכך’.

Babli BeraHot 5b

Rabbi Elazar tomba malade et Rabbi YoHanan vient lui rendre visite. Il vit qu’il habitait dans une maison sombre. Il lui a découvert son bras et il y eu de la lumière. Il vit que Rabbi Elazar pleurait. Il lui dit : Pourquoi pleures-tu ? Si c’est parce que tu n’as pas suffisemment étudié la torah, on a enseigné : celui qui étudie beaucoup comme celui qui étudie peu du moment qu’il élève son cœur vers le ciel ! Si c’est parce que tu n’as pas assez à manger, tout homme n’a pas accès à deux tables ! et si c’est parce que tu n’as pas d’enfants, c’est la destinée de mon dixième fils dont tous les enfants sont morts. Il lui dit : c’est sur cette beauté qui qui disparaitra dans la poussière que je pleure. Il lui dit : à ce sujet il y a lieu de pleurer. Et ils pleurèrent tous les deux. Plus tard, Rabbi YoHanan lui dit : tes souffrances te sont-elles chères ? Il lui dit : ni elles ni leur récompense. Il lui dit : donne-moi ta main. Il lui donna la main et le releva.

רבי אלעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן. חזא דהוה קא גני בבית אפל, גלייה לדרעיה ונפל נהורא. חזייה דהוה קא בכי רבי אלעזר. אמר ליה: אמאי קא בכית? אי משום תורה דלא אפשת – שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים! ואי משום מזוני – לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות! ואי משום בני – דין גרמא דעשיראה ביר. אמר ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא. אמר ליה: על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוייהו. אדהכי והכי, אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה: לא הן ולא שכרן. אמר ליה: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה.

 

Advertisements

Laisser un commentaire

Entrez vos coordonnées ci-dessous ou cliquez sur une icône pour vous connecter:

Logo WordPress.com

Vous commentez à l'aide de votre compte WordPress.com. Déconnexion / Changer )

Image Twitter

Vous commentez à l'aide de votre compte Twitter. Déconnexion / Changer )

Photo Facebook

Vous commentez à l'aide de votre compte Facebook. Déconnexion / Changer )

Photo Google+

Vous commentez à l'aide de votre compte Google+. Déconnexion / Changer )

Connexion à %s